הכרעת דין בתיק תת"ע 1165-10-11

האישום

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום  לפיו בתאריך 23.09.11 בשעה 02.35 בכביש 1, קילומטר 25 מחלף ענבה, נהג ברכב פרטי מ"ר 6115316 במהירות של 188 קמ"ש במקום 110 קמ"ש (לאחר הפחתה של 5 קמ"ש) בניגוד לתקנה 54א לתקנות התעבורה.

הכפירה

הנאשם כפר במהירות הנמדדת, במיומנות השוטר, בתקינות ובכיול המכשיר.

פרשת התביעה

מטעם התביעה העיד ברוך אדגה (להלן :" השוטר"), מפעיל ממל"ז מוסמך והציג לביה"מ תעודת מפעיל ממל"ז (ע' 5 ש' 15). העד העיד על פי המסמכים שערך והגיש: הזמנה לדין כתב אישום ת/1, צילום יומן הפעלה ת/2  וסיפר כי בהיותו במשמרת לילה התמקם לצד כביש ובו שלושה נתיבים. ביצע למכשיר מספר בדיקות: עצמית, תצוגה, תיאום וכיול בתחילת המשמרת ובסופה והתוצאות היו תקינות כפי שנרשם בטופס הנלווה בת/1 ובחוברת הפעלת הממל"ז ת/2. השוטר ציין כי שמר על קשר-עין רצוף עם רכבו של הנאשם, תגובת הנאשם כפי שרשם אותה: " ראיתי אותך, הייתי 150 קמ"ש אתה צודק, אני חוזר מטיסה מחו"ל לא שמתי לב לאיך שנסעתי אני מאוד מתנצל". השוטר ציין כי יחד איתו בניידת היו שתי שוטרות והוסיף כי הרכב נעצר ע"י הפעלת "כחולים" בסמוך אליו מיד לאחר שעבר אותו תוך שמירת קשר-עין רצוף אולם, אינו זוכר את המרחק. העד ציין במפורש (ע' 7 ש' 21) כי לא התייחס למצב התנועה ולא יודע אם במקביל לנאשם נסע רכב (ע' 7 ש' 25-26).

העד מסר כי לא ציין אם בטווח של 300 מ' נסעו רכבים (ע' 8 ש' 17-18). העד הסביר כיצד ומתי ביצע בדיקת תצוגה וכיול ואילו בדיקות רשם לפני המשמרת ואילו אחרי, וכן אילו סימונים הוא מסמן אחרי רישום הדו"ח .

השוטר העיד כי כאשר ציין "הרכב נעצר מיד" התכוון לשמירה על קשר-עין (ע' 9 ש' 16) וכשאמר "אחרי מקום ההפעלה" התכוון למספר מאות מטרים (ע' 9 ש' 18) אולם, אינו זוכר בדיוק בכמה מטרים מדובר (ע' 9 ש' 23). לדבריו רכב הנאשם נסע בנתיב המרכזי ונעצר בשול ימין (ע' 9 ש' 31) והוסיף כי כיוון את המכשיר לחלק הקדמי של הרכב באיזור המספר (ע' 10 ש' 27) וכי הוא יודע שהרכב שנעצר הוא הרכב שנמדד כיוון ששמר עימו על קשר-עין.

פרשת ההגנה

הנאשם העיד להגנתו וסיפר כי חזר מחו"ל באותו יום, נסע בכביש, שוטר הדליק לו מנורות, מיד עצר לידו ושאל אותו באיזו מהירות הוא חושב שנסע. הנאשם השיב לו כי אינו יודע ואולי נסע 140 או 150 קמ"ש. השוטר הראה לו כי המכשיר מדד 193 קמ"ש והוא השיב כי לא יכול להיות שנסע במהירות כזאת והוא בטוח שלא נסע במהירות שנמדדה. הנאשם סיפר כי היו רכבים נוספים על הכביש והסביר כי מדובר בכביש בו יש תנועה כל הזמן. בחקירתו הנגדית חזר הנאשם על כך שאינו יודע את מהירות נסיעתו ואישר כי נסע במהירות מופרזת. הנאשם העיד כי השוטר לא נסע אחריו ועל דברי השוטר שטען שעצר מיד כשסימן לו לעצור השיב  שאם נסע  190 קמ"ש היה צריך 2 או 3 ק"מ על מנת לעצור.

כן הוגש בהסכמה תע"צ תקינות ת/3 .

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי עדויות עדי התביעה, עדות הנאשם, התרשמתי מהופעתם בפני, עיינתי בחומר הראיות ובחנתי טיעוני הצדדים, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים :

- אין מחלוקת באשר לזמן ומקום האירוע.

- המחלוקת סבה סביב מיומנותו של המפעיל בדגש על אופן מדידת הרכב בלילה, תקינות וכיול המכשיר.

לעניין מהימנות ההפעלה:

ברע"פ 6550/15 מדינת ישראל נ' אורנה דריזין (הלכת דריזין) שניתן בתאריך 1.6.2512 נקבע כי בהתאם לע"פ 57021/51 לוי נ' מדינת ישראל (הלכת לוי ועטיה) ניתן לבסס הרשעה על נתוני הממל"ז גם כאשר נתונים אלו הם ראיה יחידה כנגד הנאשם בכפוף להפעלתו על ידי מפעיל מיומן.

התרשמתי כי העד הינו מפעיל ממל"ז מיומן ובקיא, שהוסמך להפעלת המכשיר לאור הצהרתו ולאחר שהוצגה תעודת הסמכה.  

התרשומת שערך העד בת/1 ובת/2 וכן עדותו בבית המשפט לאחר חקירה ארוכה מצביעים על כך שהפעיל את הממל"ז במיומנות, כיאות ובהתאם להוראות ולנהלים הקיימים.